השיטה לאבחנת מועד הביוץ המבוססת על חום השחר, הינה שיטה שבאמצעותה ניתן לעקוב אחר מחזור הווסת של האישה, לזהות ביוץ, וכך ללמוד על הגוף שלנו ועל הימים הפוריים. זאת על מנת להצליח לזהות את הימים הפוריים ולדעת האם יש סיכוי להריון, ובאותה מידה גם להזהר ולהמנע על פי קריאת תסמיני הגוף.
שיטת המודעות לפוריות מורכבת משני מדדים: מדידת חום, ומעקב אחר הפרשות וגינליות.
חום הגוף שלנו הוא די קבוע בד"כ מהיום הראשון של המחזור ועד למועד הביוץ, למעט מקרים מסוימים המושפעים מפעילות גופנית או מגורמים סביבתיים. לפיכך, הזמן הכי טוב למדידת החום בצורה אמינה הינו בזמן שהגוף נח ורגוע, וכשרמת הפעילות שלו היא מינימלית. הזמן האידיאלי לכך הינו ברגע שמתעוררים בבוקר, לאחר שינה רציפה בלילה (לפחות של 3 שעות). ישר איך שמתעוררים, יש להשאר במיטה ולהכניס מדחום לפה עוד לפני שהגוף מגיע למצב של ערות.
לאחר מועד הביוץ ישנה עליה בחום הגוף בשל עליה ברמת הפרוגסטרון שאחראי להעלאת החום, וכאשר רמות הפרוגסטרון גבוהות, ניתן במדידת הבוקר לראות עליה ברורה של חצי מעלה עד מעלה לעומת גובה החום הבסיסי הקודם. רמת עליית החום הינה אינדיבידואלית ומשתנה מאישה לאישה.
בגלל שהורמון הפרוגסטרון מחמם, והוא גם הורמון שתומך בהריון (לכן נמצא אחרי ביוץ כדי לתמוך בהריון אם יש), חום השחר אמור להישאר גבוה כמו בזמן הביוץ עד לקבלת הווסת הבאה. כשתראי שחום השחר יורד, תוכלי לדעת שככל הנראה המחזור יגיע תוך 48 שעות. אם חום השחר לא יורד, הסיכוי למחזור הוא קטן ביותר (לפיכך, אם כעבור 14 ימים מאז הביוץ חום השחר שלך נשאר גבוה, יתכן שאת בהריון).
יחד עם זאת ישנן הפרשות וגינליות שהגוף מפריש במהלך החודש. לרוב הן בעלות מרקם קרמי או מיימי, ובד"כ יומיים – שלושה לפני מועד הביוץ, יש עליה של רמת האסטרוגן שהזקיק מפריש, והיא גורמת לריבוי הפרשות, אשר הופכות להיות שקופות חלבוניות וצמיגיות, ממש כמו חלבון של ביצה, ויש להן תפקיד חשוב מבחינת ההפריה – הן אחראיות על סינון זרע לא תקין, והן עוזרות לזרעים התקינים בחדירה לביצית במהלך תהליך כימי שיוצר את ההפריה.
כאשר יש הפרשות מסוג זה, זה סימן שהביוץ קרב, ובמידה ומנסים להקלט להריון, רצוי להתחיל ו"לעבוד" עד לתום ההפרשות, לפחות יום כן יום לא, או עד שהן הופכות למרקם קרמי ודביק יותר, ולא שקופות וצמיגיות.
מומלץ להמשיך לקיים יחסי מין עד שרואים עלייה ברורה בגרף במשך 3 ימים לפחות אשר מעידה על ביוץ ברור. היות וזהו סימן חשוב כל כך לאבחון ימי הפוריות, יש לבחון את נוזל צוואר הרחם שלך כבר לאחר סיום הווסת. יש להמשיך ולתעד אותו עד שהביוץ זוהה בוודאות.
תחושה ווגינלית ובחינת ההפרשות הווגינליות
התרכזי בתחושות הווגינליות שלך לאורך היום. תחושות אלה הן שימושיות ומזוהות בקלות כאשר הן מובנות. האם האיזור מחוץ לנרתיק מרגיש יבש, דביק, רטוב, או חלקלק / מסוכך?
בדקי את נוזל צוואר הרחם שלך בכל פעם שאת הולכת לשירותים. לאחר השתנה נגבי באמצעות נייר טואלט מקופל ולא מקומט, ועברי על פתח הנרתיק. בחני את התחושה בזמן הניגוב: האם הוא מרגיש יבש, רטוב או שומני?
לאחר השתנה, הפרידי את השפתיים ובדקי את איכות נוזל צוואר הרחם בפתח התחתון באמצעות נייר טואלט נקי או בעזרת האצבעות. שוב, האם התחושה היא יבשה, דביקה, רטובה או מסוככת? נגבי בנייר טואלט וחושי את נוזל צוואר הרחם. הרימי את אצבעך מנייר הטואלט לראות האם הנוזל נמתח, ואם כן, עד כמה. בחני את צבע הנוזל, האם הוא עכור, מעונן או שקוף?
במשך היום, בדקי את התחתונים בזמן שאת בשירותים. הנוזל בעל האיכות הפורייה ביותר (רטוב או נמתח) משאיר בד"כ עיגול סימטרי על התחתונים. הנוזל בעל האיכות הפחות פורייה משאיר סימן קווי או מלבני.
לאחר יציאה, בחני בתשומת לב את נוזל צוואר הרחם, היות שהתהליך עשוי לגרום לנוזל בעל איכות של חלבון ביצה לזרום במהירות החוצה.
איך ניגשים למשימה?
מתחילים למדוד חום מידי בוקר, רצוי מהיום הראשון של המחזור. מומלץ לקנות מדחום דיגיטלי המיועד למטרה זו (עם 2 ספרות אחרי הנקודה העשרונית) ולהתמיד להשתמש באותו מדחום מידי בוקר. כדאי לשים שעון כל בוקר לשעה קבועה, בד"כ קצת לפני שצריך לקום ואז עם צלצול השעון ישר מכניסים את המדחום שהיה לצד המיטה לפה, מודדים, מחכים לצפצוף המדחום, מציצים וחוזרים לישון.
רב המדחומים שומרים את התוצאה, כך שלאחר שמתעוררים בודקים את התוצאה ורושמים אותה בקובץ אקסל שגם יוצר אח"כ גרף.
לאחר שמכניסים את הנתונים לגרף ניתן לראות את המגמה של הגרף. במידה והוא ישר, אז את עדיין לפני ביוץ. לאחר ביוץ תיראה עליה.
כשתתחילי לעקוב אחר השינויים בגופך במהלך החודש, תראי כי הגוף שלך מתנהג בצורה מסוימת לקראת ביוץ ובצורה אחרת לקראת מחזור.
אנו מצרפים לכן קישור לטיפים לבניית גרף חום השחר וגם קובץ אקסל להורדה.
